מבוסס על הספר:
"בריאות ותוספים במזון – המדריך המלא (לסלק את הקוץ)" - לדעת ממה להימנע.
מאת: ד"ר ש. סדובסקי
"בריאות ותוספים במזון – המדריך המלא (לסלק את הקוץ)" - לדעת ממה להימנע.
מאת: ד"ר ש. סדובסקי
צבעי מאכל... חומרים משמרים... משפרי טעם... סוכר וממתיקים .... חומרים מתחלבים... מקרישים... מעבים... מייצבים... מזגגים... מקציפים... מלבינים...
התפתחות העולם, לעולם של מסחר ארצי ובינלאומי, ריבוי תעסוקה בתנאים הדורשים לעמוד בלחץ השוק, הביא אותנו לעבוד שעות תרבות ולצרוך מזון מיידי ומהיר, הדבר התבקש לייצר מוצרים עם חיי מדף ארוכים אשר יצליחו לשרוד את המסע הארוך מרגע הייצור ועד הרגע שהם נרכשים על ידי הלקוחות בחנות. הדבר הצריך להוסיף למזון הנמכר חומרים שיישמרו אותו לאורך זמן ועל מנת להוריד את העלויות נוצרו חומרים כימיים לא טבעיים במחירים מוזלים לחברות הענק המייצרות את המזון.
עם גדילת אכילת המזון המתועש, כמות המחלות הכרוניות עלתה בקרב בני האדם כגון: אלרגיות למזון, מחלות סרטן שונות, וכל זאת למרות שתוחלת הגיל התארכה, בעקבות המצאת המקרר ושמירת ההיגיינה והתפתחות המדע הרפואי, אך עדיין ריבוי הילדים החולים במחלות כרוניות עלתה ויד הרופאים קצרה מלהושיע. העובדה היא כי ממדי התחלואה והתמותה עולים עשרות מונים על העליה בתוחלת החיים.
האוכל מהיר והמתועש מכיל בתוכו מלא חומרים לא טבעיים, סינתטיים, כגון: חומרים משמרים, משפרי טעם, חומרים מתפיחים, צבעי מאכל, ממתיקים מלאכותיים, חומרי ציפוי וזיגוג, מקציפים, מלבינים וגזים למינהם, הכל על מנת לעצב למזון מראה טבעי למרות כל ה"תוספות" השונות ומראה יפה ומושך, כולל טעם מגרה חושים על מנת שנרצה עוד.
במזון המתועש חסרים מרכיבי מזון בסיסים טבעיים הדרושים להתפתחות האדם, ואנו רואים זאת בהתפתחות תעשיית הויטמינים והתוספים, בנוסף כמות הרעלים במזון עלתה וכאן נדון בנושא תוספי המזון השונים שנכנס למזון שאינו נצרך לגוף האדם אשר יכול ליצור עיוות גנטי עד ליצירת מחלות כרוניות כגון אלרגיות ועד מחלת הסרטן אשר נוצר בפגיעה בהתפתחות הטבעיות של חלוקת התאים על ידי חשיפתו לחומרים מזיקים לא מתוך חשיפה חד-פעמית אלא מתוך חשיפה קבועה במינונים קצרים לפרקי זמן ארוכים כפי שאנו מקבלים מהמזון המתועש שאנו אוכלים יום יום. הפגיעה אינה מידית ולכן רבים המדענים שמשלים את עצמם על מחקרים קצרי טווח ועל חיות מעבדה וחושבים שתוספות אלו כרגע אינם גורמים לפגיעה מידית ואנשים מרגישים טוב ובריאים, אך הפגיעה היא לאחר שנים והמוות ממחלה זו הוא קשה וכואב בייסורים, במיוחד הטיפול בכימותרפי הוא אחד מהפגיעות ההרסניות ביותר בגוף האדם על מנת להרוס את התאים הסרטניים בגוף אך אינו מהווה טיפול מונע להמשך התפתחות המחלה. הפתרון היחידי הוא לחולים במחלה הוא להימנע מחומרים המזיקים במזון (ולא רק, יש עוד, כגון באוויר, במים, באדמה בכלל, עליו נדון במאמר אחר) והשיטות ריפוי הטבעיות אשר ניתן להיעזר בהם למניעת פגיעה נוספת בתאי גוף האדם קיימות וניתנות להישג לאלו שיוותרו על החלום לחיות את הרגע מבחינת רמת התזונה האישית.
כל הסיבה להוספת תוספי המזון ולגרימת הרס המזון נוצר בסופו של דבר בשל – כסף. יצרני המזון מפתחים כל הזמן חומרים זולים יותר, סינתטיים יותר על מנת להרוויח יותר על המזון המשווק למדפי החנויות והסופרמרקטים הגדולים. כל תוסף במזון דורש לפעמים תוסף נוסף שייצב אותו, או שישפר אותו בצורה הומוגנית, תוספים להעלמת הריח, תוספי שמימור למניעת קלקול המזון, מביאה לייצור תוספים הפוגעים בחיידקים ובפטריות הגדלות במזון מקולקל, אך במקביל פועלים ברקמות העדינות של גוף האדם החי בצורה טבעית על חיידקים ובקטריות טבעיות השומרות על איזון בתוך גופנו. ועל מנת להרחיק את הטעם הרע הנילווהל הם נוספו תוספים שונים לשיפור הטעם, הריח, הצבע וכו'.
מילת המפתח היא איזון – שמירת האיזון הטבעי של הגוף הפועל במנגנון טבעי שבתוכו וקיים במזון הטבעי כפי שנוצר על ידי בורא עולם ומתאים בדיוק לצרכי הגוף הנברא.
מה שבאמת חשוב הוא המינונים שאנו צורכים על מנת לשמור על איזון הגוף, כאשר הכמות עולה מעל הנדרש הדבר עלול להיות קטלני. במזון המלא הטבעי, הלא מעובד יש את האיזון הנכון הדרוש לנו, כל שינוי במזון מביא להפרה באיזון ופגיעה בבריאותנו.
מדוע משרד הבריאות מאשר להכניס תוספות כאלו למזון? מכיוון ושיעור המסים עליו גבוה והרווחים למדינה עולים, כך גם בסיגריות, שיעור המס עליו הוא כחמישים אחוז לפחות, ועלינו לשנות את החוק על מנת לשמור על בריאותנו. לצערנו החוק בישראל אינו מחייב את יצרני המזון והמשקאות לפרט את כל תכולת התוספים במזון, אלא רק קודים או שמות חלקיים, והמילים "חומרי טעם וריח", או "צבעי מאכל" נשמע ללקוחות טבעי ולא מזיק. ישנה תקנה הקובעת כי אפשר לציין את התוספים במספר שלהם בתוספת האות E המסמל את "האיחוד האירופי", וחלקם נרשם בשמות קיבוציים כנזכר למעלה, אך זה לא מספק לידיעת הצרכן לדעת מה הוא מכניס לגופו.
רוב המחקרים על התוספים נעשו על עכברי מעבדה אך עדיין לא הוכחו כמזיקים לגוף האדם ומהם המינונים ולאורך כמה זמן הן מזיקים, העובדות בשטח מדברות, כי כמות החולים במחלות כרוניות וחולי סרטן עולה עם השנים כמגפה ממשית, והצרכנים באמונה תמימה מקבלים את אישור השלטונות כי לא נשקף להם נזק בריאותי. הכסף שמרוויחות חברות הענק של תעשיית המזון ושל תוספי המזון, כשהן מזקקות ומנקות את המזון מכל הרכיבים המזינים שבו, כדי להבטיח לו חיי מדף ארוכים יותר, נותר מזון ריק שאינו מתואם לגוף האדם ולצרכיו הטבעיים.
עם גדילת אכילת המזון המתועש, כמות המחלות הכרוניות עלתה בקרב בני האדם כגון: אלרגיות למזון, מחלות סרטן שונות, וכל זאת למרות שתוחלת הגיל התארכה, בעקבות המצאת המקרר ושמירת ההיגיינה והתפתחות המדע הרפואי, אך עדיין ריבוי הילדים החולים במחלות כרוניות עלתה ויד הרופאים קצרה מלהושיע. העובדה היא כי ממדי התחלואה והתמותה עולים עשרות מונים על העליה בתוחלת החיים.
האוכל מהיר והמתועש מכיל בתוכו מלא חומרים לא טבעיים, סינתטיים, כגון: חומרים משמרים, משפרי טעם, חומרים מתפיחים, צבעי מאכל, ממתיקים מלאכותיים, חומרי ציפוי וזיגוג, מקציפים, מלבינים וגזים למינהם, הכל על מנת לעצב למזון מראה טבעי למרות כל ה"תוספות" השונות ומראה יפה ומושך, כולל טעם מגרה חושים על מנת שנרצה עוד.
במזון המתועש חסרים מרכיבי מזון בסיסים טבעיים הדרושים להתפתחות האדם, ואנו רואים זאת בהתפתחות תעשיית הויטמינים והתוספים, בנוסף כמות הרעלים במזון עלתה וכאן נדון בנושא תוספי המזון השונים שנכנס למזון שאינו נצרך לגוף האדם אשר יכול ליצור עיוות גנטי עד ליצירת מחלות כרוניות כגון אלרגיות ועד מחלת הסרטן אשר נוצר בפגיעה בהתפתחות הטבעיות של חלוקת התאים על ידי חשיפתו לחומרים מזיקים לא מתוך חשיפה חד-פעמית אלא מתוך חשיפה קבועה במינונים קצרים לפרקי זמן ארוכים כפי שאנו מקבלים מהמזון המתועש שאנו אוכלים יום יום. הפגיעה אינה מידית ולכן רבים המדענים שמשלים את עצמם על מחקרים קצרי טווח ועל חיות מעבדה וחושבים שתוספות אלו כרגע אינם גורמים לפגיעה מידית ואנשים מרגישים טוב ובריאים, אך הפגיעה היא לאחר שנים והמוות ממחלה זו הוא קשה וכואב בייסורים, במיוחד הטיפול בכימותרפי הוא אחד מהפגיעות ההרסניות ביותר בגוף האדם על מנת להרוס את התאים הסרטניים בגוף אך אינו מהווה טיפול מונע להמשך התפתחות המחלה. הפתרון היחידי הוא לחולים במחלה הוא להימנע מחומרים המזיקים במזון (ולא רק, יש עוד, כגון באוויר, במים, באדמה בכלל, עליו נדון במאמר אחר) והשיטות ריפוי הטבעיות אשר ניתן להיעזר בהם למניעת פגיעה נוספת בתאי גוף האדם קיימות וניתנות להישג לאלו שיוותרו על החלום לחיות את הרגע מבחינת רמת התזונה האישית.
כל הסיבה להוספת תוספי המזון ולגרימת הרס המזון נוצר בסופו של דבר בשל – כסף. יצרני המזון מפתחים כל הזמן חומרים זולים יותר, סינתטיים יותר על מנת להרוויח יותר על המזון המשווק למדפי החנויות והסופרמרקטים הגדולים. כל תוסף במזון דורש לפעמים תוסף נוסף שייצב אותו, או שישפר אותו בצורה הומוגנית, תוספים להעלמת הריח, תוספי שמימור למניעת קלקול המזון, מביאה לייצור תוספים הפוגעים בחיידקים ובפטריות הגדלות במזון מקולקל, אך במקביל פועלים ברקמות העדינות של גוף האדם החי בצורה טבעית על חיידקים ובקטריות טבעיות השומרות על איזון בתוך גופנו. ועל מנת להרחיק את הטעם הרע הנילווהל הם נוספו תוספים שונים לשיפור הטעם, הריח, הצבע וכו'.
מילת המפתח היא איזון – שמירת האיזון הטבעי של הגוף הפועל במנגנון טבעי שבתוכו וקיים במזון הטבעי כפי שנוצר על ידי בורא עולם ומתאים בדיוק לצרכי הגוף הנברא.
מה שבאמת חשוב הוא המינונים שאנו צורכים על מנת לשמור על איזון הגוף, כאשר הכמות עולה מעל הנדרש הדבר עלול להיות קטלני. במזון המלא הטבעי, הלא מעובד יש את האיזון הנכון הדרוש לנו, כל שינוי במזון מביא להפרה באיזון ופגיעה בבריאותנו.
מדוע משרד הבריאות מאשר להכניס תוספות כאלו למזון? מכיוון ושיעור המסים עליו גבוה והרווחים למדינה עולים, כך גם בסיגריות, שיעור המס עליו הוא כחמישים אחוז לפחות, ועלינו לשנות את החוק על מנת לשמור על בריאותנו. לצערנו החוק בישראל אינו מחייב את יצרני המזון והמשקאות לפרט את כל תכולת התוספים במזון, אלא רק קודים או שמות חלקיים, והמילים "חומרי טעם וריח", או "צבעי מאכל" נשמע ללקוחות טבעי ולא מזיק. ישנה תקנה הקובעת כי אפשר לציין את התוספים במספר שלהם בתוספת האות E המסמל את "האיחוד האירופי", וחלקם נרשם בשמות קיבוציים כנזכר למעלה, אך זה לא מספק לידיעת הצרכן לדעת מה הוא מכניס לגופו.
רוב המחקרים על התוספים נעשו על עכברי מעבדה אך עדיין לא הוכחו כמזיקים לגוף האדם ומהם המינונים ולאורך כמה זמן הן מזיקים, העובדות בשטח מדברות, כי כמות החולים במחלות כרוניות וחולי סרטן עולה עם השנים כמגפה ממשית, והצרכנים באמונה תמימה מקבלים את אישור השלטונות כי לא נשקף להם נזק בריאותי. הכסף שמרוויחות חברות הענק של תעשיית המזון ושל תוספי המזון, כשהן מזקקות ומנקות את המזון מכל הרכיבים המזינים שבו, כדי להבטיח לו חיי מדף ארוכים יותר, נותר מזון ריק שאינו מתואם לגוף האדם ולצרכיו הטבעיים.
להלן תוספי המזון ומידע מקוצר עליהם:
צבעי מאכל:
צבעי מאכל, המילה "מאכל" נותנת לגיטימציה לכאורה לרכוש ולאכול מזון זה שנשמע אכיל. אך הצבע איננו מזון, תפקידו להטעות ולגנות את דעת הצרכן, להשוות למזון מראה מושך וטרי.
לדוגמה: על תפוזים שטרם הבשילו די צרכם, מרססים ציטרוס אדום מס' 2, כדי להקנות לו מראה בשל, או צבע טרטזין צהוב-כתום למרק עוף, אטריות, ספגטי, שקדי מרק ועוד, שהוא מזיק ביותר. הוכח באוסטרליה במחקר כי יש לו קשר מובהק להיפראקטיביות והפרעות קשב אצל ילדים. מחקרים אחרים הוכיחו שהוא גורם לאלרגיות, כאבי ראש וקוצר נשימה.
את חלמון ביצי העופות ובשר דגים צובעים בעזרת קפסנט'ין (E106C) או לוטאין )E161g) , כל זאת על מנת לשמור על המוצר מפני שינויי מזג האוויר, טמפרטורה ולחות.
שלגונים, סוכריות, משקאות ממותקים או חטיפים מכילים צבעי מאכל בכמות גדולות.
אמנם יש צבעי מאכל טבעיים באמת העשויים מסלק, כרכום או תמציות קליפות ענסים, אך השימוש בהם הוא קטן מאוד.
התופעות האפשריות מאכילת צבעי מאכל אלו מזיק: אלרגיות, נזלת, כאבי ראש, כאבי בטן, בעיות עיכול או קשיי נשימה. חשיפה ארוכת חומרים אלו במשך שנים יכולה לגרום למחלות קשות יותר.
צבעי אזו Azo dyes:צבעי מאכל מלאכותיים מבוססים ברובם על נפט, פחם ותרכובות כימיקלים. אינם מסיסים במים או בחומר אורגני ואז מחברים אותם עם הידרוקסיד אלומיניות ההופך אותם למסיסים במים. למעלה ממחצית הצבעים המצויים במזון, במשקה או בתעשיית הטקסטיל שייכים לקבוצת צבעי אזו. אלו הוכחו כבר בבדיקות מעבד חדשניות שככל הנראה גורמים חומרים אלה לפגיעה בכליות ולסרטן אצל עכברים ועדיין אין מניעה מצד הרשויות ולאפשר להמשיך להשתמש בצבעים אלו.
צבעים העשויים מזפת פחם:מזיקים במיוחד, צהובים, אדומים או כהים כמו שחור, סגול, כחול, המכסים על פגמים במזון ועשויים ממשפחת הזפת הפחם (Coal tar). הזפת הוא נוזל שחור סמיך וצמיג שנוצר מזיקוק הפחם. זיקוק נוסף של הזפת המזוקקת מפיק תרכובות כימיות כבנזן, נפטלין, פננטרן, קסילן, מתיל בנזין, אנטרין אשר ממרביתן מופקים צבעי "מאכל" וחומרים נוספים, חלקם בשילוב צבעי אזו ואז יש שילוב של שתי הקבוצות הרעילות הללו. שארית הזפת, משמשת לזיפות גגות וכבישים.
E100 – E181 – צבעי "מאכל".
חומרים משמרים:
כדי לדכא צמיחה של חיידקים, פטריות ועובש העלולים לקלקל את המזון ולקצר את חיי המדף שלו, מוסיפים לאוכל חומרים משמרים. הידוע ביותר הוא המלח השולחני. אך הם אינם חיוניים לגוף האדם. החומרים הפוגעים בחיידקים יכולים גם לפגוע בנו, בני האדם. חברות המזון חייבות להוכיח את הכמות המינון המינימלית האפשרית לאדם שאינה מזיקה לו, אך האכילה הקבועה של חומרים אלו בכל סוגי המזון מעלה את הכמות המינימלית בגוף האדם וגורמת לפגיעתו.
חומרים אלו פוגעים במקביל גם בחיידקים החיוביים החיים בגופנו ושומרים על איזונו, החיידקים הטובים מייצרים ויטמינים חיוניים, מנטרלים חיידקים מזיקים, הם עובדים במקביל למערכת החיסון ובלעדיהם אין לנו חיים. חומרים משמרים אלו פוגעים בחייהם. לכן עלינו להשתדל לאכול רק אוכל טרי ללא חומרים משמרים.
חומרים משמרים E200-E242 .
ניטריטים וניטראטים:
חומר משמר המשתמשים בהם להגנה על הבשר, במיוחד נגד החיידק הבוטילינום היוצר רעלן שעלול לגרום למוות. לכאורה הסיבה מוצדקת, אך החיידק הזה הוא אנאירובי, כלומר משגשג רק בתנאים של חוסר אוויר. כמו בקופסאות שימורים, נקניק עטוף בחומר אטום. יש לדעת כי קירור מעכב את התרבותו ובישול מחסל אותו ב-80 מעלות ומעלה בתוך 10-30 דקות. כך שהסיבה העיקרית להוספתו למזון היא רק לאורך מדף אורך עד כדי שנים וצביעת הבשר בצבע אדום.
חומרים אלו רעילים ומזיקים לבריאות, ועלולים לגרום לסרטן, הם נקשרים לברזל שבהמוגלובין (תאי דם אדומים) ומונעים ממולקולות חמצן מהריאות להתקשר אליהם. הם נמצאים בבשר טחון, המבורגרים, נקניקים, נקניקיות, בשר ודגים מעושנים ובשר קפוא שמזריקים לו מים. לפעמים נמצא גם במזון לתינוקות.
התופעות המזיקות: כאבי ראש, קשיי נשימה, פגיעה בחילוךהחומרים, בבלוטת התריס, פגיעה בתאי דם אדומים, סרטן ועוד. מוטב להימנע מחומרים אלו לחלוטין! יש להשתמש בסוגי בשר טריים והבלתי מעובדים בלבד.
E249-E297 .
נוגדי חמצון, חומצות ומלחי מינרלים:
שייך לקבוצת החומרים המשמרים, תפקידם למנוע חמצון המזון ומניעת פירוקו והשחמתו. נוגדי חמצון אלו מונעים מהמזון להרקיב ולהאריך את חיי המדף לאורך שבועות, חודשים ואפילו שנים.
ישנם מעכבי חמצון טבעיים כגון: ויטמין C (חומצה אסקור בית) או ויטמין E על סוגיו, אך ויטמין C נהרס בחום ולכן אם עובד במזון בחום, או בתנאים חמים כגון בהובלה במקום סגור בקיץ, לאחר שהוכנס הוויטמין הרי שלא נשאר ממנו זכר.
E300-E337 .
פוספטים: פוספט הינומלח המכיל אטום של זרחן והופך לזרחה. מלחים של חומצה של אשלגן, מגנזסיום, נתרן וסידן. הבסיס הוא חומצה זרחתית אשר עשויה משלוש תרכובות העשויות זרחן, מימן וחמצן. יש להם מסיסות מצוינת והם מוספים למזון, שם הם מגיבים למתכות המצויות בכמות זעירה ביותר ותוך כדי כך קושרים אותן בחוזקה ומונעות את פירוק המזון. הם קושרים גם את המים למזון כדי שלא יתפרק, ומוסיפים אותם למזון שהוכנס בו מים כגון מוצרי בשר המיוצרים עם מים, בשר מעובד שמכניסים בו מים על מנת לרככו אך בעצם המטרה היא להעלות את המשקל ולהרוויח יותר כסף (למעשה הבשר נרקב עם צרופו למים), בסלטים תעשייתיים שונים (בדרך כלל תאריך התפוגה שלהם לאחר הייצור הוא שבועות אחדים, בלעדי החומרים האלו היו מחזיקים כמה ימים).
זרחן הוא מינרל חיוני לחיים ולבריאות, וגם סידן, שניהם מרכיבים עיקריים בעצמות. יש להם תפקיד חשוב בתפקוד התאים והדנ"א. בממוצע אדם מבוגר זקוק ל1000 גרם ביום אשר אותו אפשר לקבל במזון טבעי, אפילו תזונה לקויה יכולה ספק את הכמות הזאת. עודף זרחן לא יפגע בגוף, אך עודף יתר של זרחן עלול לגרום לפגיעה באיזון של הזרחן לסידן ולגרום למחלות קשות. התכווצות שרירים (בלילה)
לפוספטים יש ככל הנראה קשר למחלות הסרטן הפוגעים בחלוקת התאים.
E338-E385
חומרים המשמשים בעיבוד המזון: מקנים את המרקם (טקסטורה):
חומרים מתחלבים: מחברים חומרים שונים שאין להם במשותף ומונעים את הפרדתם. חיבור רכיבי ומן עם רכיבי מזון המבוססים על מים. פוספוליפיד הידוע בשם לציטין – המסיס גם במים וגם בשמן. אמנם הוא מהווה חומר טבעי, גליצרון, פרופילן גליקול אסטר, נעשה שימוש בהם בשוקולד, גלידות, מרגרינה, מיונז, מטבלים ורטבים, מרקים וכו'. תוספים אלו גורר את תעשיית המזון להוסיף להם תוספים נוספים, למשל כדי לייצב את הצבע או את טעמו וריחו, או בשל רגישותם לאור וחום, לכן מוסיפים להם חומרים מתחלבים המסייעים לצבעים להתרכב היטב במזון.
חומרים מעבים:
גורמים לצמיגות התמיסה ו"בניית גוף" יציב למזון. גורמי קרישה, גורמים מנפחים, גורמים מעכבים משהים וכו'.
חומרים מקרישים: ליצירת קריש.
חומרים מייצבים: לשמירת המרקם, הטעם, הצבע, הריח.
חומרים מלחלחים/ מוסיפי לחות: גורמים לשמור על לחות המוצר, כדי למנוע את התייבשותו, ריכוך המזון.
E400-E585
משפרי טעם:
על מנת לגרום לצרכן לקנות מוצר מסוים, חשוב כי מראהו החיצוני יהיה יפה ומושך, וכמובן טעים ועל מנת שישוב לקנותו שוב. ולכן מוסיפים למוצר תוספי טעם כמלח, פלפל, לימון, סוכר ותבלינים ועוד. מטרתם של משפרי הטעם להדגיש את הטעם, לטשטש טעם רע או לתת טעם חדש לחלוטין.
בין משפרי הטעם:
E620 – חומצה גלוטאמית: עלולה לפגוע בבריאות, ויש חובה לציין זאת על המוצר.
חומצה גלוטאמית היא אחת מהחשובות שבחומצות האמינו (אבני הבנין של החלבונים). היא בודד לראשונה ב-1866 מגלוטן חיטה ומכאן שמה. בשנת 1890 סונתזה לראשונה בצורה כימית וכיום מופקת בדרכים שונות אפילו משאריות סלק סוכר. כנוירוטקנסמיטר (מוליך כימי בין תאי עצב במוח) היא בעלת תפקיד משמעותי בתפקוד המוח.
כתוסף מזון משמשת החומצה גלוטאמית כתחליף מלח וכמגביר טעם. אך למרות היותה "טבעית", מעצם היותה במזונות טבעיים ואפילו בחלב אם, לאחר מחקרים התגלתה החומצה כגורם למחלות בשל שימוש יתר היכול להוביל לפעילות מוחית מוגזמת, העלולה להרוס את תאי העצב במוח ולגרום לפגיעה מוחית תמידית. המצדדים בה אומרים כי היא נצמדת לאמוניה (חומצה רעילה) בגוף ומנטרלת אותה על ידי הובלתה לפירוק בכבד. אך פגיעה באיזון הטבעי של הגוף במצב של עודף יכול להזיק מאוד. ולכן אף מחויבים בישראל לציין את קיומה במזון ויש הגבלה של 10 גרם לק"ג במזון.
E621 – סודיום גלוטאמאט: מרכיב זה התגלה על ידי יפני שחיפש את הטעם המושלם לתוספת מזון "טעים", כך קרא לזה. את המונוסודיום גלוטאמאט בודד מאצות ים קומבו ואצות קלפ, ובשמן בוטני, שהוסף לציר מרקים המהווה בסיס למטבח היפני. אז החלו ביצורו המסחרי. משם לאחר 30 שנה עבר לצפון אמריקה וכיום הוא מופק ממקורות נוספים. תעשיית המונוסודיום גלוטאמאט גדלה כל כך שהיא מכניסה מיליארדי דולרים, וגם מפתחים כיום בהנדסה גנטית זני חיידקים אשר ייצרו ביעילות ומהירות גבוהה יותר ובמחיר זול יותר. זהו המשפר טעם הנפוץ ביותר בעולם המצוי בהרבה מזונות בעיקר באבקות מרק שונים, תערובות תבלינים, נקניקים, מיני בשרים מעובדים, רטבים, ירקות משומרים, נזידים מוכנים ועוד.
מתברר כי בזמן האחרון הרבה חברות תעשיית מזון הורידו את המונוסודיום גלוטאמאט מתוספות המזון ואפילו רושמים על האריזה "ללא מונוסודיום גלוטאמאט". הרכיב הזה אמנם הוא טבעי אך צריכה שלו בכמויות גדולות מאלו המצויות מבחינה טבעית יכולה לפגוע בבריאות. הוספתו למזון נגרמת בשל הוספת "תוספי מזון" אחרים כגון משמרים, שיפור הצבע או הריח, מתחלבים ומייצבים אך גרמו לשינוי הטעם של המזון וכאן המונוסודיום גלוטאמאט בא לשפר את הטעם ואפילו לעורר לרצות עוד.
ישנם אנשים שגילו רגישות לעניין כבר מכך שאוכל סיני גורם להם להתקפות אלרגיות ממש אחרי אכילת המזון, חלקנו ירגישו את השפעות החומר רק אחרי עשר שנים לפחות, לצערנו המחקרים בנושא נעשו בזמן קצר יחסית בשביל להעיד כי ההשפעות המזיקות לא כל כך מזיקות.
צריכה קבועה של מונוסודיום גלוטאמאט עלו לגרום למחלות כמו חרלת, אסתה ומיגרנות, חשד להפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. שימוש ארוך שנים עלול לפגוע במערכת העצבים המרכזית ולגרום להפרעות אנדוקריניות שיגרום להתקפי חרדה ודיכאון ובמקרים קשים לאפילפסיה, סכיזופרניה או מחלות ניווניות כמו פרקינסון ואלצהיימר. מזיק במיוחד לילדים.
E622 – E640 משפרי טעם.
חומרי ציפוי וזיגוג, מקציפים, מלבינים וגזים:
לשיפור הצורה והאסתטיקה של המזון הנמכר, למניעת קצף במוצרים מסוימים או להיפףכן לגרום לקצף או התקרשות או ציפוי וזיגוג מוצר מזון לשם מראה "נקי" ויפה.
E900 – E948 .
E900 – E948 .
סוכר הינו חומר טבעי המצוי ברוב המזונות הטבעיים. מאז שלמד האדם לזקק סוכר הוא נוסף לשולחנו כתבלין משפר טעם. הסוכר הטבעי הינו סוכר רב-סוכרים והוא מורכב, הסוכר המזוקק שעל שולחנו הינו דו-סוכרי (סוכרוז) ויש חד-סוכרים (גלוקוז ופרוקטוז) אשר מתפרקים במערכת העיכול ומשמשים כגלוקוז לאנרגיה זמינה ומידית, השאר מתאחסן כגליקוגן בעיקר בכבד לשעת הצורך. ריכוז הסוכר בגוף מווסת בדם על ידי כמה הורמונים ובעיקר אינסולין וגלוקגון. הפרוקטוז הידוע מסוכר פירות, מגיע אל הכבד, שם הוא עשוי להפוך לגלוקוז או להתפרק בעזרת מערכת אנזימים ההופכים אותו לשומן שעשוי להופיע בדם כטריגליצירידםי– אותם אוגר הגוף לעתיד. הטריגליצרידים נאגרים בתאי השומן בכמות שעשויה להגיע אפילו למאות קילוגרמים. הפרוקטוז גם הופך בכבד לכולסטרול מהסוג הרע.
עצם היותנו ממתיקים את המזון אנו מעלים את רמת הסוכר בגוף היוצר פעילות יתר של ההורמונים לקליטת הסוכר, ככל שהצריכה עולה כך האיזון משתנה במהירות בשל נטיית הסוכר להיספג מהר ולשמש כחומר "דלק" טבעי למוח בכבודן ובעצמו. התחושה הנלוות להרגשה זו בעת אכילת סוכר יכולה לגרום לתגובת התמכרות, ואיך שכמות הסוכר יורדת יש הרגשה של רצון לעוד בשל תחושת ההתעוררות שאנו מרגישים ומתגעגעים אליה. למעשה הכמות המסופקת לנו מהמזון הטבעי היא הכמות שאנו זקוקים לה, כל תוספת של סוכר בגוף יכולה לפגוע באיזונו הטבעי.
עודף סוכר יכול לגרום להשמנת יתר, סוכרת או למחלות לב וכלי דם. יש עדיפות לצרוך סוכר מלא רב-סוכרים ולא את הסוכר הלבן.
תחליפי הסוכר לא עושים את תפקידם וידוע כי אלו המשתמשים בתחליפי סוכר גם סובלים מעודף משקל ומספר חולי הסוכרת עלה.
חולי סכרת מסוג 1 – סוכרת נעורים: חסרים לחלוטין את ההורמון אינסולין בדמם ונזקקים לזריקות אינסולין, המסייע להטמיע את הסוכר בדם.
חולי סכרת מסוג 2 – סוכרת מבוגרים – מתקשים להטמיע את הגלוקוז בתאים עקב בעיית תנגודת אינסולין בקולטני התאים ולכן חייבים להפחית את הסוכר ולצרוך תרופות הפועלות על הלבלב והכבד.
חולי הסוכרת במקום להפחית את הסוכר מעדיפים לחפש תחליפי סוכר אשר השוק פיתח אך בשל גרימת עליית המשקל של תוספים אלו, כל מזון או משקה דיאטטי חסר סוכר חייב להיות גם חסר קלוריות על מנת לתת את ההשפעה שמצפים הלקוחות הסוכרתיים. גם בקמח לבן יש סוכר, בתוך העמילן המתפרק בגוף ופרוסת לחם לבן מצוי עמילן השקול לשלוש כפיות סוכר כמעט.
לאלו הבריאים בינינו אני ממליצה להמתיק עם דבש קודם כל, לאחר ומולסה וסוכר חום, והכי חשוב במינון סביר.
E420-E967 .
עמילנים וחומרים שונים:
E999-E1520.
ולסיכום:
איכלו בריא, קחו את הזמן לקנות מוצרי מזון טבעי ולבשל בבית, שם הברכה מצויה.
מזון טבעי הוא המזון המתאים לצרכי גופנו על מנת לשמור על האיזון הטבעי, ליצירת גוף בריא לנפש בריאה.
קישורים:
מזון טבעי הוא המזון המתאים לצרכי גופנו על מנת לשמור על האיזון הטבעי, ליצירת גוף בריא לנפש בריאה.
קישורים:
- כתבה ב-YNET של ידיעות אחרונות: צבעי מאכל: הרעלים ששמים לנו באוכל
- כתבה ב-NRG של מעריב: מה שלא עושה הטבע
- מתוך אתר DOCTORS הפורטל למידע רפואי ברשת: מזון (ללא) בריאות
- כתבה מ-הארץ - צבעי מאכל מחמירים ליקויי קשב אצל ילדים
- כתבה אתר EATWELL - הפורטל לתזונה בריאה:
אינדקס צבעי מאכל וחומרים משמרים מאת: ד"ר ראובן ברק (M.D) וענת צחור מתוך הספר "מדריך מפה לריפוי טבעי" בהוצאת מפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה